הטיות חשיבה המשפיעות על עבודת המודיעין
התהליך המודיעיני עוסק בבירור המציאות הקיימת אצל
יריבים ואויבים לצורך קבלת החלטות בתנאים של אי ודאות. ככזה, הוא משלב אלמנטים
אוביקטיביים בשלבי האיסוף, העיבוד וההפצה שנועדו להבטיח ככל שניתן שתהליך זה יתבסס
על יסודות רציונליים. למרות זאת, התהליך המודיעיני משלב גם אלמנטים סוביקטיביים
רבים של תיעדוף, סינון, ניתוח והנגשה, שהופכים אותו חשוף לכשלים קוגניטיביים
שקיימים אצל כל בני האדם בעת שיפוט וקבלת החלטות.
התחום של הטיות חשיבה הינו רחב מאד, ומתייחס לכשלי חשיבה ברמת הפרט, ברמת קבוצה, ארגון בירוקרטיות ועוד. הביטוי של כשלים אלו בעולם המודיעיני נחקר על ידי חוקרים לא מעטים מזוויות מבט שונות, וזאת בגלל המחיר הגבוה של הטיות אלו על התוצר המודיעיני, שהליבה המקצועית שלו מושתתת על המוח האנושי. אחת החלוקות של ההטיות בהקשר המודיעיני היא לשלוש קבוצות: הראשונה היא הטיות בהערכת מידע; השניה היא הטיות בהערכת סבירות והשלישית היא הטיות בייחוס סיבתיות.
סיכונים של הטיות קוגניטיביות קיימים גם בעידן של טכנולוגיה מתקדמת בשירות המודיעין ובינה מלאכותית התומכת באנשי מודיעין. למעשה, ניתן לטעון כי כשלי חשיבה אנושיים "מתגלגלים" לתוך המערכות הטכנולוגיות שאמורות בין היתר להגן מפניהם בתהליכי האיפיון, האימון וההפעלה של מערכות אלו.
למרות המחקר הרב בנושא, לא קיימת היום עדין מסגרת אחת לניתוח כלל כשלי החשיבה בעולם המודיעיני, ולפיכך גם קיים קושי ללמד נושא מורכב זה בהכשרות מודיעיניות בצורה רחבה, וחלק ניכר מהמודעות, הלמידה וההתנסות בתחום מבוסס על ניתוח של מקרי מבחן או הטיות ספציפיות, ולא בראיה כוללת.
ברשימה זו בחרנו 20 הטיות חשיבה ברמת הפרט, שיש להן השלכות משמעותיות על התהליך המודיעיני, בדגש על קבלת החלטות. הטיות החשיבה נבחרו על בסיס רשימה דומה שפרסם מגזין ה- Insider לפני מספר שנים. עבור כל אחת מההטיות בחרנו דוגמא או שתיים לאופן בו היא יכולה לבוא לידי ביטוי הקשרים מודיעיניים וקישור למקורות נוספים להרחבה.
הטית העיגון Anchoring bias
הנטיה שלנו להסתמך על המידע הראשון שמוצג לנו כעוגן לשם הערכת מידע נוסף או לצורך קבלת החלטות.
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: המספר הראשון שמוצע במו"מ על שכר משמש עוגן להמשך המו"מ; הצבת מוצר נוסף, יקר יותר, לצד מוצר שמיועד למכירה על מנת שייתפס כזול או משתלם יותר.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: ניסוח שאלת מחקר שכוללת נקודת עיגון ("האם הפעולה צפויה לפני תום השנה הנוכחית?"); התייחסות למידע באמינות נמוכה (הערכת רמת מוכנות ע"ב מידע שידוע שאינו נכון, אך התפוצה שלו רחבה); התייחסות להערכת עמיתים (ההערכה הראשונה לגבי כמות אמל"ח בידי היריב מהווה עוגן להתיחסויות אחרות).
להרחבה: מאמר מקיף של סדנת יובל נאמן, המבוסס על עבודת מחקר לתואר שני של ליאור יפה בהדרכת ד"ר אביתר מתניה ופרופ' יצחק בן ישראל, שמוקדש כולו לאפקט העיגון כהטיה יסודית במחקר מודיעין. המאמר כולל רקע תיאורטי, מקרי מבחן ותוצאות של ניסויים לבדיקת האפקט, דיון על משמעותו בחיי היומיום של המודיעין ודרכים אפשריות לצמצום ההשפעה שלו.
הטית הזמינות Availability heuristic
אנחנו מפריזים בחשיבות של המידע הזמין לנו, או שקל לנו לדמיין אותו, בעת הערכת ההסתברות של אירועים.
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: הערכה גבוהה מדי של ההסתברות למוות מאירוע אלים לאור חשיפה רבה למקרים מסוג זה בתקשורת; טענה כי עישון אינו מזיק לבריאות מכיון שאנו מכירים מעשן כבד שחי חיים ארוכים.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: טעויות הערכה בשל הסתמכות על מקורות בודדים (אך מוטים) הקיימים בזירה; ניתוח תכניות או כוונות של היריב על פי התפיסות והמודלים שלפיהם אנחנו פועלים (למרות שאינם רלוונטיים מבחינתו).
להרחבה: שלושת המאמרים המאוגדים כאן עוסקים במידול יריבים והטיות קוגניטיביות קשורות. המאמר השלישי מפרט מספר מקרים של טעויות בהערכת ההסתברות לאירועים על סמך קיומן של דוגמאות קודמות שעמדו לרשות המעריכים.
אפקט העדר Bandwagon effect
ההסתברות שנאמץ עמדה או הערכה עולה ככל שיותר אנשים תומכים בה/
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: חיקוי התנהגות של אחרים תוך התעלמות ממידע רלוונטי שקיים ברשותנו; צמצום של מנעד התגובות האפשריות מול מה שנתפס כאיום חיצוני; דיון שנועד להעלות מגוון חלופות אך במהלכו מתכנסים למספר מצומצם של רעיונות.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: ביטוי מצומצם לעמדות או הערכות חריגות בדיונים רבי משתתפים, בעיקר מצד עובדים צעירים או חדשים בתחום; דלות של תרחישים אפשריים שנשקלים לעומק; מול יריבים – הערכת יתר של יכולתו של סוכן בודד להשפיע על ידי הצגת רעיונות ייחודיים.
להרחבה: איפכא מסתברא - סיכום סדנה בנושא ה"בקרה" וחשיבה מאתגרת
הטיית הכתם העיוור Blind spot bias
הקושי שלנו לזהות אצל עצמנו הטיות חשיבה.
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: אנו נוטים לייחס לאחרים הטיות חשיבה ומניעים מוטים יותר מאשר לעצמנו
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: עובדי מודיעין נוטים לייחס לעמיתיהם ביחידות אחרות הטיה שנובעת משיקולים לא מקצועיים של התפקיד או היחידה בה הם משרתים (למשל מטה מול שטח, או שתי יחידות העוסקות באותו צי"ח); כשיעברו לשרת בעצמם באותו תפקיד – דעתם לגבי הצד המוטה עשויה להשתנות.
להרחבה: המאמר הזה מתאר את הפערים בין היומרה של ארגוני מודיעין למנוע הטיות חשיבה לבין היישום החלקי מאד שלה. הכותב שלו מצטט, בין היתר, מחקר שהראה כי האפקטיביות של הכשרת אנשים להתמודד עם הטייה זו דועכת במהירות רבה מאד.
בהקשר אחר, כדאי להכיר את אמירתו המפורסמת של מזכיר ההגנה האמריקאי דונאלד ראמספלד על The unknown unknowns כאשר נשאל לגבי הוכחות לכך שנשיא עיראק, צדאם חסין, העביר נשק להשמדה המונית לארגוני טרור.
הטיית התמיכה בבחירה Choice supportive bias
אנו נוטים להמשיך לתמוך בבחירות שביצענו, גם כאשר מתגלים בהן חסרונות
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: אנשים מאמינים שבחרו ברכב הנכון, גם כאשר מתגלות בו תקלות טכניות; הגדלת השקעות במותג טכנולוגי שרכשנו, גם כאשר הוא מתברר כיקר או כמוגבל מבחינת התאמה לצרכים.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: העדפת דפ"ן שהיינו מעורבים בגיבוש ובבחירה שלה, גם כאשר מתברר בדיעבד שמחירה גבוה מדפ"אות אחרות שנפסלו; המשך השקעה במערכת טכנולוגית שהחל בה שימוש, גם כאשר התוצאות המודיעיניות או המבצעיות ממנה פחותות מהצפוי; המשך הפעלת מקור אנושי שגיוסו היה מורכב גם כאשר דיווחיו אינם מחדשים או ערכיים.
להרחבה: יש קשר קרוב בין הטיית התמיכה בבחירה לבין תופעה של המשך השקעת משאבים בפרויקט שזוהה ככושל, בגלל המשאבים שהושקעו בו עד כה (Sunk cost). בהקשר זה ניתן לקרוא את המאמר הזה, המספק ביקורת על סדרי העדיפויות בהשקעת תקציב המודיעין האמריקאי בפרויקטים המשקפים סדרי עדיפויות שנקבעו בעבר, אך היו צריכים להשתנות כבר מזמן.
אשליית המקבץ Clustering illusion
הנטיה שלנו לזהות תבניות באירועים אקראיים.
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: זיהוי שגוי של מספר שינויים לא קשורים בערכי מניות כמגמה בבורסה; כשל המהמר – ההערכה השגויה לפיה אם אירוע מסוים קרה בתדירות גבוהה תוך פרק זמן נתון הוא יקרה לאחר מכן בתדירות נמוכה יותר.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: איפיון של מספר אירועי חיכוך מקומיים במוקדים שונים כעימות מנוהל; זיהוי שגוי של רצף תקלות כפעילות חבלה; הורדת סף של מערכות ניטור מבוססות דאטא כך שיתריעו גם על אירועים שאינם חורגים מהסטטיסטיקה לאורך זמן.
להרחבה: שתיים מהדוגמאות המובהקות בהן נדרש המודיעין הישראלי להכריע אם רצף אירועים מסמל מגמה אמיתית או שהינו מופע של אשליית המקבץ היא מקרים סמוכים של אירועי טרור יחידים בשטחי הגדה המערבית או רצף של "טפטופי" רקטות מרצועת עזה לשטח ישראל. מורכבות זו גדולה במיוחד, מכיון שגם מקרים שלא החלו כמקבץ אמיתי עלולים ליצור חקיינים, אווירה מתוחה או מיסקלקולציה של אחד הצדדים ובכך לגרור אפקט דומה לזה של מקבץ אירועים אמיתי שעליו נדרש להתריע מראש.
הטיית האישוש Confirmation bias
הנטיה לחפש מידע התומך בהשערה שלנו ולייחס לו חשיבות רבה יותר מאשר למידע שאינו תומך בה
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: שימוש בשאלות מנחות המנוסחות בצורה מוטה, כך שמעלות את הסיכוי לקבל מידע תומך ("בדיקה חיובית": האם נכון ש...?); פרשנות מגמתית של מידע על ידי כל אחד מהצדדים בויכוח / דיון; זכרון מפורט ומדויק יותר לגבי פרטים שתומכים בעמדה ספציפית בהשוואה לעמדות אחרות.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: מתן משקל יתר לידיעות התומכות בהשערות שגובשו בהשוואה לידיעות שאינן תומכות בהן; מיקוד צי"ח ומקורות איסוף במידע שנועד לתמוך בהערכות קיימות; מתן הסברים מקלים או התעלמות ממידע שמפריך הערכות קיימות.
להרחבה: במטא-אנליזה שמתוארת במחקר זה נמצא כי הטיית האישוש אינה משפיעה על ניתוחים מודיעיניים באופן שונה מכפי שקורה במחקרים שאינם מודיעיניים. מעבר לכך, תנאים מסוימים שמאפיינים מחקר מודיעיני עשויים לצמצם או להגדיל סיכונים להטיה זו. הניתוח גם העלה שגישת ההשערות המתחרות - שיטת ההכשרה הרווחת בארגוני המודיעין המערביים להתמודדות עם הטיות חשיבה - אינה אפקטיבית.
הטיית השמרנות Conservatism bias
אנחנו נוטים להאמין לראיות קודמות יותר מאשר לראיות חדשות
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: משקיעים מגבשים בשלב מוקדם עמדה באשר להשקעה שעומדת בפניהם, ומתקשים לשנות אותה גם בהינתן מידע חדש וסותר; בכלכלה נמצא שאנשים מגיבים תגובות-חסר לאירועים שיש בהם אינדיקציות לשינוי מגמה, כמו דיווחים על רווחים או חלוקת דיבידנדים.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: דבקות בתמונת מודיעין לא עדכנית שהתבססה על ידיעות קודמות; דחייה או ביטול של ידיעות (או אפילו של מקורות מידע שלמים) המציגים נתונים חדשים; העדפת מודלי פעילות קיימים על פני שיטות חדשניות המאפשרות פריצות דרך.
להרחבה: מחקר זה מעולם הקרימינולוגיה בוחן האם ומתי כדאי לגורמי אכיפת חוק להעצים את האופן בו הם מדווחים על מדיניות אכיפה על מנת שתוקפים פוטנציאליים יבינו את הסיכון במעשיהם, לאור ממצאים קודמים לפיהם גם תוקפים מתקשים לזהות ולקבל שינוי במה שהאמינו בו בעבר. בהשלכה על העולם המודיעיני ניתן לבחון כיצד יריבים מושפעים או לא מושפעים משינויים בפעילות סיכול גורמי מודיעין בהשוואה לעבר, על מנת להפוך אותה לאפקטיבית יותר.
הטיית המידע Information bias
אנחנו נוטים לחפש מידע גם כאשר למידע הנוסף לא תהיה כל השפעה על הפעולה או ההחלטה שלנו.
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: ביצוע בדיקות רפואיות שלא ישפיעו על מסלול הטיפול בחולה; איסוף מידע נוסף על פרטים בודדים כאשר ההחלטה מסתמכת על ניתוח סטטיסטי של אוכלוסיות רחבות, שכבר קיים ברשותנו.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: עיכוב בקבלת החלטות על פעילות מבצעית בשל המתנה למודיעין תומך שלא ישנה את התכנון; איסוף ידיעות "צבע" בצי"חים שהתשובה בהם היא סטטיסטית; הקצאת משאבי איסוף כדי "להיות רגוע" לגבי החלטה שכבר התקבלה.
להרחבה: מודיעין הוא תחום עתיר-מידע, וככזה נמצא תמיד בסיכון של "התאהבות" בתהליך האיסוף על חשבון קבלת החלטות ופעולה. עוד על הטיית המידע בהקשר המודיעיני ניתן לצמצוא בפרק "האם אתם באמת צריכים עוד מידע?" בספרו של ריצ'רד הוייר (עמ' 51).
הרחבה מסוימת לגבי סיכון זה אפשר למצוא גם בהטיית המידע המשותף – הנטיה של קבוצות להקדיש זמן רב לדיון במידע שכבר מוכר לכל חברי הקבוצה במקום למידע שמוכר רק לחלק מהם.
אפקט היען Ostrich effect
אנחנו נוטים להתעלם ממידע שלילי או מסוכן על ידי טמינת הראש בחול
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: משקיעים ממעיטים לבדוק את ערך הנכסים שלהם כשהשוק בירידה; אנשים בעלי סיכון גבוה למחלות תורשתיות עלולים לדחות שוב ושוב בדיקות תקופתיות.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: העדפת צי"ח שנועד לאשש הערכות מודיעין אופטימיות על חשבון חיפוש מידע סותר; ארגוני מודיעין ממעטים לבחון את ערכיות מקורות המידע שלהם בכלים כלכליים של עלות-תועלת; הטייה זו עלולה גם להשפיע על הנכונות של מקבלי החלטות לשמוע הערכות מודיעין שעומדות בסתירה למדיניות המועדפת עליהם.
להרחבה: אחד המקומות בהם אפקט זה בולט במיוחד הינו בתחום הגנת הסייבר – תחום מורכב להבנה עבור רוב מקבלי ההחלטות, ושהפעילות של יריבים בו עלולה להישאר חשאית לאורך זמן. יחד עם זאת, ההשפעות של אפקט זה לטווח ארוך הינו הרסני, מפני שזיהוי מאוחר מדי של סיכון קיים יחייב נקיטת צעדים יקרים יותר, ופחות אפקטיביים.
הטיית התוצאה Outcome bias
אנחנו נוטים לשפוט החלטה על סמך התוצאה ולא על סמך התהליך שבו התקבלה
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: זכיה בסכום גבוה בקזינו אינה מעידה על כך שההחלטה להמר היתה נבונה.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: התעלמות מסיכונים שלא התממשו בזכות אירוע חיצוני ולא כתוצאה מהיערכות הנגזרת מהערכת מודיעין; לאורך זמן – העדפת קיצורי דרך בתהליך העיבוד של מידע בגלל ירידה במשקל שניתן לתהליך הסדור בהשוואה לאינטואיציה או לתוצאות קודמות.
להרחבה: הטייה זו הינה משלימה להטיית ההערכה בדיעבד, לפיה התשובה שאנחנו נותנים לשאלת סבירות התרחשותו של אירוע מושפעת מהתרחשותו או אי-התרחשותו של אותו אירוע: אם האירוע התרחש אנשים נוטים לטעון שהסיכוי שיתרחש היה גבוה.
ביטחון יתר Overconfidence
חלקנו בטוחים מדי ביכולותינו, באופן שגורם לנו להסתכן יתר על המידה בחיי היומיום.
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: הטיה זו מאפיינת יותר מאד מומחים, משום שהם משוכנעים בצדקת דרכם המבוססת על נסיון ועל מה שהם תופסים כאינטואיציה.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: ביטחון יתר בהערכת תמונת המצב, גם כאשר חסר מידע קריטי; אמונת יתר לגבי היכולת של כוחותינו להתמודד עם איום מצד יריבים, למרות פערי ידע משמעותיים.
להרחבה: במחקר הזה הציגו 30 בעיות שעיקרן בחירות מסוכנות לשלוש קבוצות: סוכני מודיעין, סטודנטים בקולג' ובוגרי קולג'. למרות שלכאורה עבודת המודיעין אמורה להתבסס על שיקולים רציונליים, נמצא כי מומחי המודיעין הפגינו רמה גבוהה יותר של הטיות חשיבה בהשוואה לסטודנטים בקולג', ואף הראו רמה גבוהה יותר של בטחון בתשובותיהם.
בנוסף, ראוי לציין בהקשר זה את הביקורת שמתחה ועדת וינוגרד לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השניה על ביטחון היתר שהפגינו מקבלי ההחלטות בישראל בהערכותיהם, למרות חוסר משמעותי במידע על חזבאללה (עמוד 145 בדו"ח הביניים).
אפקט הפלצבו Placebo effect
עצם האמונה שמשהו ישפיע עלינו באופן מסוים עשויה לגרום לו להשפיע עלינו באותו אופן
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: ברפואה, אנשים שמקבלים תרופות דומות חשים לעתים הקלה באופן דומה לתוצאה של טיפול אמיתי.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: הצטיידות של גורמי איסוף באמצעים טכנולוגיים חדשים ללא הטמעה שלהם עלולה ליצור אשלייה של שיפור ביכולת לזהות איומים חדשים; בתחום האבטחה, שבו חלק מהפיצוי על מיעוט אירועי אמת הוא ריבוי תרגילים ואימונים, עשויה להיווצר אצל המתאמנים תחושת מסוגלות בעלת אפקט דומה לזה של התמודדות עם אירועי אמת; בתחום ההגנה בסייבר אפקט הפלצבו מתבטא בפרקטיקה של גורמים בעלי ידע מקצועי נמוך שהתבססות על טכנולוגיה בלבד מספקת להתמודדות עם האיום.
להרחבה: מאז פיגועי הטרור של ה- 11 בספטמבר התרחבה התופעה של חקירות (פרלמנטריות, ציבוריות) של אירועים מודיעיניים, בדגש על כשלים. כותב המאמר הזה טוען כי למרות שבדיקות אלו יכולות לסייע בקידום מנגנונים של אחריותיות, הרי שדווקא עצם קיומן עשוי ליצור אפקט פלצבו: אשליה של אחריותיות שמאפשרת לשירותי המודיעין לפעול ללא בקרה תחת מעטה של דמוקרטיה. הניתוח במאמר מבוסס על ניתוח אירוע של הסקנדל שנחשף סביב ארגון הטרור הימני הגרמני NSU.
אפקט התמיכה בחדשנות Pro-innovation bias
מי שתומכים בפיתוחים חדשניים נוטים להגזים בהערכת היתרונות והתועלות שבו וממעיטים בהערכת החסרונות והאתגרים
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: ציפיה של מי שמקדמים טכנולוגיות מתקדמות שארגונים יאמצו אותן באופן מהיר ומלא; ציפיות גבוהות שהטמעת המוצרים או השירותים החדשניים יפתרו לגמרי בעיות קיימות והפתעה מהיווצרותם של קשיים חדשים.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: הסתמכות יתר על יכולות טכנולוגיות ללא הטמעת תהליכי עבודה תומכים; אופטימיות-יתר בתימחור פרויקטים טכנולוגיים גדולים ועלויות לא מתוכננות בעת הטמעתם; היווצרות אתגרים טכנולוגיים חדשים כתוצאה מקליטת מערכות מתקדמות שאינן נותנות מענה לכל התרחישים היומיומיים; טיפול מאוחר באתגרי המעגל השני של חדשנות: הכשרה, הטמעה, רגולציה תומכת, מגבלות אתיקה, גיוס והתאמות כ"א וכו'.
להרחבה: הדעות לגבי היכולת של טכנולוגיות חדשות, מתקדמות ככל שיהיו, להחליף את המקצועיות של איש המודיעין או אפילו להיות עבורו כלי עזר משמעותי אינן אחידות, ולא זה המקום לפרוט את כל קשת האפשרויות. יחד עם זאת, ממליץ לקרוא את הפרק הקצר "האם טכנולוגיה תעזור?" בספרו של ד"ר רוב ג'ונסטון (עמ' 71), ומן הצד השני את המאמרהסוקר את ההשתנות הדיגיטלית במודיעין כפוטנציאל חדש למרחבי שילוביות של אל"מ י' מ- 8200, ע"מ לגבש דעה עצמאית בנושא.
אפקט האחרונות Recency
אנשים מייחסים משקל רב יותר למידע עדכני מאשר למידע ישן
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: משקיעים חושבים שהשוק ייראה תמיד כפי שהוא נראה היום ומתעלמים מהתנהגות שונה בעבר; כאשר אנו שומעים רצף של שני טיעונים מנוגדים אנו עלולים לזכור בצורה טובה יותר את האחרון שבהם.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: מתן משקל יתר לידיעות עדכניות שהתקבלו, במנותק מתרומתן האמיתית למענה לצי"ח; הסתמכות על אירועים עדכניים כרפרנס לשינויים פוטנציאליים בזירה; שחיקה של "זכרון ארגוני" ולקחים שנלמדו באירועים מכוננים בעבר.
להרחבה: במאמר קצר זה בבטאון אכיפת החוק באתר ה- FBI מתייחס הכותב לאפקט הראשוניות והאחרונות כשהוא מציג את האתגר העומד בפני חוקרי מודיעין כאל חידת זכרון.
בולטות Salience
אנו נוטים להתמקד במאפיינים הבולטים ביותר של אדם או של רעיון
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: אנו מייחסים הסתברות גבוהה מדי לאירועים נדירים בגלל מאפיין דרמטי או חריג שלהם (נשיכת כריש, התרסקות מטוס), בהשוואה לאירועים תדירים יותר ופחות בולטים.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: בהקשר של אירועים בולטים – הקדשת קשב רב מהנדרש לאירוע חריג אך בעל השפעות מינוריות; בהקשר של אנשים – ייחוס של רמת מסוכנות גבוהה / נמוכה לאדם בשל מאפיין בולט שהתגלה אצל קבוצות עניין; בהקשר רחב יותר – ביסוס תהליכי פרופיילינג וסינון בטחוני על בסיס מאפיינים שעלולים להיות גנריים מדי.
להרחבה: השימוש בקריטריון הלאום כמרכיב בבדיקות הבטחון בשדות תעופה בישראל הוא נושא רגיש ואף הוגשו בנושא מספר עתירות לבג"צ שנדחו. קיימים בנושא גם מספר נסיונות חקיקה.
תפיסה בררנית (סלקטיבית) Selective perception
אנחנו מאפשרים לציפיות שלנו להשפיע על הדרך שבה אנחנו תופסים את העולם
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: אנחנו רואים יריבים שלנו כמי שהתנהגותם פחות מוסרית משלנו; מנהלים מתעלמים מהתנהגות לא הולמת של העובדים המועדפים עליהם
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: המשך הפעלת מודלים קיימים לניתוח והערכה גם כאשר הנסיבות השתנו; ניסוח מוטה של השערות מחקר.
להרחבה: כפי שניסח זאת ריצ'רד הויר We tend to perceive what we expect to perceive.
חשיבה סטראוטיפית Stereotyping
אנחנו מצפים למצוא מאפיינים מסוימים באדם או בקבוצה, גם בהיעדר מידע ממשי לגביהם
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: סיווג מהיר של אנשים זרים כחברים או אויבים כדי לצמצם סיכונים; הגדרת קבוצות אוכלוסיה כרלוונטיות יותר מבחינה עסקית (טירגוט, שיווק, מכירה).
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: התבססות על מאפיינים ספציפיים ליצירת רשימות מאתר לגיוס יומינטי; זיהוי מגוייסים פוטנציאליים של ארגון טרור; שימוש במאפיינים של קבוצה כבסיס לתהליכי סינון או בידוק בטחוני.
להרחבה: למרות הבעייתיות הכרוכה בכך לעתים, סיווג אוכלוסיות על בסיס מאפיינים מסויימים הינו פרקטיקה מקובלת בתהליכים מודיעיניים, כפי שציינו גם בהסבר לגבי הטיית הבולטות. ראו כאן את המסמך של האגודה האמריקאית לזכויות האזרח המאשימה את ה- FBI בפרופיילינג על בסיס גזע, שאסור על פי החוקה האמריקאית.
הטיית השורדים Survivorship bias
אנו מתייחסים לפרטים שהיו חלק ממדגם כמייצגים את כלל האוכלוסיה, כאשר מאפייני הניסוי גרמו לכך שהמדגם היה בררני
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: ברפואה – ניסוי בתרופה על קבוצת חולים הסובלים ממחלה מסויימת אינו לוקח בחשבון את מי שמתו מהמחלה ולא נכללו בניסוי; בכלכלה – קיימת נטיה לחקור רק חברות שהצליחו ולכאורה ניתן ללמוד מהצלחתן, תוך התעלמות מחברות שכשלו ונסגרו.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: מקורות יומינט המשולבים ביעדים מורכבים הם מדגם לא מייצג של כלל האנשים מולם בוצע נסיון גיוס; חקירה שתכליתה לגלות את המניעים של מחבלים לבצע פיגוע התאבדות מתבצעת רק מול מי שלא הצליחו בכך; רצף שיחות טלפון ערכיות שהפכו לידיעות מודיעיניות אינן מעידות בהכרח על טיבן של כלל השיחות של אותו יעד שהוגדרו מראש כלא ערכיות לדיווח.
להרחבה: אחד התחומים בהם קשה לאתר את הטיית השורדים הוא בתחום מדעי הנתונים, המשולב היום בצורה אינטגרטיבית בעבודת המודיעין, וזאת בשל העובדה שמערכות מומחה מסויימות מאומנות על בסיס מאגרי נתונים שנוצרו בעצמם על בסיס מדגם שאינו מייצג בהכרח את כלל האוכלוסיה. הרחבה על כך אפשר למצוא כאן.
הטיית מיזעור הסיכון Zero-risk bias
אנחנו מעדיפים וודאות, גם כשהיא מונעת מאתנו להגיע להישגים
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: הימנעות מוחלטת מסיכון מונעת כשלונות, אך גם מונעת הצלחות ופריצות דרך.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: התמקדות במיזעור עד לאפס של איומים קטנים על חשבון צמצום משמעותי של איומים גדולים יותר; סירבול בתכנון פעילות מבצעית בשל הימנעות מנטילת סיכונים.
להרחבה: על הנטיה הקיימת לעתים אצל אנשי מודיעין להגיב בצורה קיצונית לאירוע טראומטי של הפתעה, ולאמץ גישה של התייחסות לכל איום פוטנציאלי לפי התרחיש הגרוע ביותר ראו בפרק "הניחו את הגרוע מכל" במאמר של בטס.
------
מטבע הדברים לא סקרנו ברשימה זו את כל הטיות החשיבה המוכרות. למעשה, ישנן הטיות חשיבה שמאפיינות באופן ספציפי את המעשה המודיעיני ולא פורטו כאן, דוגמת הנטיה להעדיף מקורות מידע חשאיים גם כשאין בכך צורך, "כשל הדמיון", שמונע מאתנו להאמין שהמציאות עשירה יותר מכל התרחישים שנוכל לדמיין, או הנטיה לפרש ידיעות בהקשר תרבותי שלנו ואל של היריבים.
מעניין גם לראות שבחלק ניכר ממקרי המבחן, שבהם נבחנו קיומן של הטיות חשיבה, זוהו מספר רב של הטיות ולא רק סוג אחד של הטיה. דוגמא בולטת בהקשר הישראלי היא הניתוח שביצע יצחק שרוני בנושא השפעת עיוותי התפיסה על הערכת המודיעין ערב מלחמת יום הכיפורים. דוגמאות נוספות ניתן למצוא כאן וכאן. אין זה מפתיע, שכן התהליך המודיעיני השלם מורכב משלבים רבים, אלמנטים רבים ובני אדם רבים היוצרים אותו, ואצל כל אחד מהם אנו עלולים למצוא הטיות שונות בעוצמות שונות.
מצאתם דוגמאות נוספות להטיות החשיבה האלו, או שחשוב לכם שנוסיף הטיות חשיבה נוספות שמשפיעות על תהליכי המודיעין? מוזמנים לכתוב לנו.
התחום של הטיות חשיבה הינו רחב מאד, ומתייחס לכשלי חשיבה ברמת הפרט, ברמת קבוצה, ארגון בירוקרטיות ועוד. הביטוי של כשלים אלו בעולם המודיעיני נחקר על ידי חוקרים לא מעטים מזוויות מבט שונות, וזאת בגלל המחיר הגבוה של הטיות אלו על התוצר המודיעיני, שהליבה המקצועית שלו מושתתת על המוח האנושי. אחת החלוקות של ההטיות בהקשר המודיעיני היא לשלוש קבוצות: הראשונה היא הטיות בהערכת מידע; השניה היא הטיות בהערכת סבירות והשלישית היא הטיות בייחוס סיבתיות.
סיכונים של הטיות קוגניטיביות קיימים גם בעידן של טכנולוגיה מתקדמת בשירות המודיעין ובינה מלאכותית התומכת באנשי מודיעין. למעשה, ניתן לטעון כי כשלי חשיבה אנושיים "מתגלגלים" לתוך המערכות הטכנולוגיות שאמורות בין היתר להגן מפניהם בתהליכי האיפיון, האימון וההפעלה של מערכות אלו.
למרות המחקר הרב בנושא, לא קיימת היום עדין מסגרת אחת לניתוח כלל כשלי החשיבה בעולם המודיעיני, ולפיכך גם קיים קושי ללמד נושא מורכב זה בהכשרות מודיעיניות בצורה רחבה, וחלק ניכר מהמודעות, הלמידה וההתנסות בתחום מבוסס על ניתוח של מקרי מבחן או הטיות ספציפיות, ולא בראיה כוללת.
ברשימה זו בחרנו 20 הטיות חשיבה ברמת הפרט, שיש להן השלכות משמעותיות על התהליך המודיעיני, בדגש על קבלת החלטות. הטיות החשיבה נבחרו על בסיס רשימה דומה שפרסם מגזין ה- Insider לפני מספר שנים. עבור כל אחת מההטיות בחרנו דוגמא או שתיים לאופן בו היא יכולה לבוא לידי ביטוי הקשרים מודיעיניים וקישור למקורות נוספים להרחבה.
הטית העיגון Anchoring bias
הנטיה שלנו להסתמך על המידע הראשון שמוצג לנו כעוגן לשם הערכת מידע נוסף או לצורך קבלת החלטות.
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: המספר הראשון שמוצע במו"מ על שכר משמש עוגן להמשך המו"מ; הצבת מוצר נוסף, יקר יותר, לצד מוצר שמיועד למכירה על מנת שייתפס כזול או משתלם יותר.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: ניסוח שאלת מחקר שכוללת נקודת עיגון ("האם הפעולה צפויה לפני תום השנה הנוכחית?"); התייחסות למידע באמינות נמוכה (הערכת רמת מוכנות ע"ב מידע שידוע שאינו נכון, אך התפוצה שלו רחבה); התייחסות להערכת עמיתים (ההערכה הראשונה לגבי כמות אמל"ח בידי היריב מהווה עוגן להתיחסויות אחרות).
להרחבה: מאמר מקיף של סדנת יובל נאמן, המבוסס על עבודת מחקר לתואר שני של ליאור יפה בהדרכת ד"ר אביתר מתניה ופרופ' יצחק בן ישראל, שמוקדש כולו לאפקט העיגון כהטיה יסודית במחקר מודיעין. המאמר כולל רקע תיאורטי, מקרי מבחן ותוצאות של ניסויים לבדיקת האפקט, דיון על משמעותו בחיי היומיום של המודיעין ודרכים אפשריות לצמצום ההשפעה שלו.
הטית הזמינות Availability heuristic
אנחנו מפריזים בחשיבות של המידע הזמין לנו, או שקל לנו לדמיין אותו, בעת הערכת ההסתברות של אירועים.
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: הערכה גבוהה מדי של ההסתברות למוות מאירוע אלים לאור חשיפה רבה למקרים מסוג זה בתקשורת; טענה כי עישון אינו מזיק לבריאות מכיון שאנו מכירים מעשן כבד שחי חיים ארוכים.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: טעויות הערכה בשל הסתמכות על מקורות בודדים (אך מוטים) הקיימים בזירה; ניתוח תכניות או כוונות של היריב על פי התפיסות והמודלים שלפיהם אנחנו פועלים (למרות שאינם רלוונטיים מבחינתו).
להרחבה: שלושת המאמרים המאוגדים כאן עוסקים במידול יריבים והטיות קוגניטיביות קשורות. המאמר השלישי מפרט מספר מקרים של טעויות בהערכת ההסתברות לאירועים על סמך קיומן של דוגמאות קודמות שעמדו לרשות המעריכים.
אפקט העדר Bandwagon effect
ההסתברות שנאמץ עמדה או הערכה עולה ככל שיותר אנשים תומכים בה/
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: חיקוי התנהגות של אחרים תוך התעלמות ממידע רלוונטי שקיים ברשותנו; צמצום של מנעד התגובות האפשריות מול מה שנתפס כאיום חיצוני; דיון שנועד להעלות מגוון חלופות אך במהלכו מתכנסים למספר מצומצם של רעיונות.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: ביטוי מצומצם לעמדות או הערכות חריגות בדיונים רבי משתתפים, בעיקר מצד עובדים צעירים או חדשים בתחום; דלות של תרחישים אפשריים שנשקלים לעומק; מול יריבים – הערכת יתר של יכולתו של סוכן בודד להשפיע על ידי הצגת רעיונות ייחודיים.
להרחבה: איפכא מסתברא - סיכום סדנה בנושא ה"בקרה" וחשיבה מאתגרת
הטיית הכתם העיוור Blind spot bias
הקושי שלנו לזהות אצל עצמנו הטיות חשיבה.
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: אנו נוטים לייחס לאחרים הטיות חשיבה ומניעים מוטים יותר מאשר לעצמנו
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: עובדי מודיעין נוטים לייחס לעמיתיהם ביחידות אחרות הטיה שנובעת משיקולים לא מקצועיים של התפקיד או היחידה בה הם משרתים (למשל מטה מול שטח, או שתי יחידות העוסקות באותו צי"ח); כשיעברו לשרת בעצמם באותו תפקיד – דעתם לגבי הצד המוטה עשויה להשתנות.
להרחבה: המאמר הזה מתאר את הפערים בין היומרה של ארגוני מודיעין למנוע הטיות חשיבה לבין היישום החלקי מאד שלה. הכותב שלו מצטט, בין היתר, מחקר שהראה כי האפקטיביות של הכשרת אנשים להתמודד עם הטייה זו דועכת במהירות רבה מאד.
בהקשר אחר, כדאי להכיר את אמירתו המפורסמת של מזכיר ההגנה האמריקאי דונאלד ראמספלד על The unknown unknowns כאשר נשאל לגבי הוכחות לכך שנשיא עיראק, צדאם חסין, העביר נשק להשמדה המונית לארגוני טרור.
הטיית התמיכה בבחירה Choice supportive bias
אנו נוטים להמשיך לתמוך בבחירות שביצענו, גם כאשר מתגלים בהן חסרונות
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: אנשים מאמינים שבחרו ברכב הנכון, גם כאשר מתגלות בו תקלות טכניות; הגדלת השקעות במותג טכנולוגי שרכשנו, גם כאשר הוא מתברר כיקר או כמוגבל מבחינת התאמה לצרכים.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: העדפת דפ"ן שהיינו מעורבים בגיבוש ובבחירה שלה, גם כאשר מתברר בדיעבד שמחירה גבוה מדפ"אות אחרות שנפסלו; המשך השקעה במערכת טכנולוגית שהחל בה שימוש, גם כאשר התוצאות המודיעיניות או המבצעיות ממנה פחותות מהצפוי; המשך הפעלת מקור אנושי שגיוסו היה מורכב גם כאשר דיווחיו אינם מחדשים או ערכיים.
להרחבה: יש קשר קרוב בין הטיית התמיכה בבחירה לבין תופעה של המשך השקעת משאבים בפרויקט שזוהה ככושל, בגלל המשאבים שהושקעו בו עד כה (Sunk cost). בהקשר זה ניתן לקרוא את המאמר הזה, המספק ביקורת על סדרי העדיפויות בהשקעת תקציב המודיעין האמריקאי בפרויקטים המשקפים סדרי עדיפויות שנקבעו בעבר, אך היו צריכים להשתנות כבר מזמן.
אשליית המקבץ Clustering illusion
הנטיה שלנו לזהות תבניות באירועים אקראיים.
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: זיהוי שגוי של מספר שינויים לא קשורים בערכי מניות כמגמה בבורסה; כשל המהמר – ההערכה השגויה לפיה אם אירוע מסוים קרה בתדירות גבוהה תוך פרק זמן נתון הוא יקרה לאחר מכן בתדירות נמוכה יותר.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: איפיון של מספר אירועי חיכוך מקומיים במוקדים שונים כעימות מנוהל; זיהוי שגוי של רצף תקלות כפעילות חבלה; הורדת סף של מערכות ניטור מבוססות דאטא כך שיתריעו גם על אירועים שאינם חורגים מהסטטיסטיקה לאורך זמן.
להרחבה: שתיים מהדוגמאות המובהקות בהן נדרש המודיעין הישראלי להכריע אם רצף אירועים מסמל מגמה אמיתית או שהינו מופע של אשליית המקבץ היא מקרים סמוכים של אירועי טרור יחידים בשטחי הגדה המערבית או רצף של "טפטופי" רקטות מרצועת עזה לשטח ישראל. מורכבות זו גדולה במיוחד, מכיון שגם מקרים שלא החלו כמקבץ אמיתי עלולים ליצור חקיינים, אווירה מתוחה או מיסקלקולציה של אחד הצדדים ובכך לגרור אפקט דומה לזה של מקבץ אירועים אמיתי שעליו נדרש להתריע מראש.
הטיית האישוש Confirmation bias
הנטיה לחפש מידע התומך בהשערה שלנו ולייחס לו חשיבות רבה יותר מאשר למידע שאינו תומך בה
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: שימוש בשאלות מנחות המנוסחות בצורה מוטה, כך שמעלות את הסיכוי לקבל מידע תומך ("בדיקה חיובית": האם נכון ש...?); פרשנות מגמתית של מידע על ידי כל אחד מהצדדים בויכוח / דיון; זכרון מפורט ומדויק יותר לגבי פרטים שתומכים בעמדה ספציפית בהשוואה לעמדות אחרות.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: מתן משקל יתר לידיעות התומכות בהשערות שגובשו בהשוואה לידיעות שאינן תומכות בהן; מיקוד צי"ח ומקורות איסוף במידע שנועד לתמוך בהערכות קיימות; מתן הסברים מקלים או התעלמות ממידע שמפריך הערכות קיימות.
להרחבה: במטא-אנליזה שמתוארת במחקר זה נמצא כי הטיית האישוש אינה משפיעה על ניתוחים מודיעיניים באופן שונה מכפי שקורה במחקרים שאינם מודיעיניים. מעבר לכך, תנאים מסוימים שמאפיינים מחקר מודיעיני עשויים לצמצם או להגדיל סיכונים להטיה זו. הניתוח גם העלה שגישת ההשערות המתחרות - שיטת ההכשרה הרווחת בארגוני המודיעין המערביים להתמודדות עם הטיות חשיבה - אינה אפקטיבית.
הטיית השמרנות Conservatism bias
אנחנו נוטים להאמין לראיות קודמות יותר מאשר לראיות חדשות
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: משקיעים מגבשים בשלב מוקדם עמדה באשר להשקעה שעומדת בפניהם, ומתקשים לשנות אותה גם בהינתן מידע חדש וסותר; בכלכלה נמצא שאנשים מגיבים תגובות-חסר לאירועים שיש בהם אינדיקציות לשינוי מגמה, כמו דיווחים על רווחים או חלוקת דיבידנדים.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: דבקות בתמונת מודיעין לא עדכנית שהתבססה על ידיעות קודמות; דחייה או ביטול של ידיעות (או אפילו של מקורות מידע שלמים) המציגים נתונים חדשים; העדפת מודלי פעילות קיימים על פני שיטות חדשניות המאפשרות פריצות דרך.
להרחבה: מחקר זה מעולם הקרימינולוגיה בוחן האם ומתי כדאי לגורמי אכיפת חוק להעצים את האופן בו הם מדווחים על מדיניות אכיפה על מנת שתוקפים פוטנציאליים יבינו את הסיכון במעשיהם, לאור ממצאים קודמים לפיהם גם תוקפים מתקשים לזהות ולקבל שינוי במה שהאמינו בו בעבר. בהשלכה על העולם המודיעיני ניתן לבחון כיצד יריבים מושפעים או לא מושפעים משינויים בפעילות סיכול גורמי מודיעין בהשוואה לעבר, על מנת להפוך אותה לאפקטיבית יותר.
הטיית המידע Information bias
אנחנו נוטים לחפש מידע גם כאשר למידע הנוסף לא תהיה כל השפעה על הפעולה או ההחלטה שלנו.
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: ביצוע בדיקות רפואיות שלא ישפיעו על מסלול הטיפול בחולה; איסוף מידע נוסף על פרטים בודדים כאשר ההחלטה מסתמכת על ניתוח סטטיסטי של אוכלוסיות רחבות, שכבר קיים ברשותנו.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: עיכוב בקבלת החלטות על פעילות מבצעית בשל המתנה למודיעין תומך שלא ישנה את התכנון; איסוף ידיעות "צבע" בצי"חים שהתשובה בהם היא סטטיסטית; הקצאת משאבי איסוף כדי "להיות רגוע" לגבי החלטה שכבר התקבלה.
להרחבה: מודיעין הוא תחום עתיר-מידע, וככזה נמצא תמיד בסיכון של "התאהבות" בתהליך האיסוף על חשבון קבלת החלטות ופעולה. עוד על הטיית המידע בהקשר המודיעיני ניתן לצמצוא בפרק "האם אתם באמת צריכים עוד מידע?" בספרו של ריצ'רד הוייר (עמ' 51).
הרחבה מסוימת לגבי סיכון זה אפשר למצוא גם בהטיית המידע המשותף – הנטיה של קבוצות להקדיש זמן רב לדיון במידע שכבר מוכר לכל חברי הקבוצה במקום למידע שמוכר רק לחלק מהם.
אפקט היען Ostrich effect
אנחנו נוטים להתעלם ממידע שלילי או מסוכן על ידי טמינת הראש בחול
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: משקיעים ממעיטים לבדוק את ערך הנכסים שלהם כשהשוק בירידה; אנשים בעלי סיכון גבוה למחלות תורשתיות עלולים לדחות שוב ושוב בדיקות תקופתיות.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: העדפת צי"ח שנועד לאשש הערכות מודיעין אופטימיות על חשבון חיפוש מידע סותר; ארגוני מודיעין ממעטים לבחון את ערכיות מקורות המידע שלהם בכלים כלכליים של עלות-תועלת; הטייה זו עלולה גם להשפיע על הנכונות של מקבלי החלטות לשמוע הערכות מודיעין שעומדות בסתירה למדיניות המועדפת עליהם.
להרחבה: אחד המקומות בהם אפקט זה בולט במיוחד הינו בתחום הגנת הסייבר – תחום מורכב להבנה עבור רוב מקבלי ההחלטות, ושהפעילות של יריבים בו עלולה להישאר חשאית לאורך זמן. יחד עם זאת, ההשפעות של אפקט זה לטווח ארוך הינו הרסני, מפני שזיהוי מאוחר מדי של סיכון קיים יחייב נקיטת צעדים יקרים יותר, ופחות אפקטיביים.
הטיית התוצאה Outcome bias
אנחנו נוטים לשפוט החלטה על סמך התוצאה ולא על סמך התהליך שבו התקבלה
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: זכיה בסכום גבוה בקזינו אינה מעידה על כך שההחלטה להמר היתה נבונה.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: התעלמות מסיכונים שלא התממשו בזכות אירוע חיצוני ולא כתוצאה מהיערכות הנגזרת מהערכת מודיעין; לאורך זמן – העדפת קיצורי דרך בתהליך העיבוד של מידע בגלל ירידה במשקל שניתן לתהליך הסדור בהשוואה לאינטואיציה או לתוצאות קודמות.
להרחבה: הטייה זו הינה משלימה להטיית ההערכה בדיעבד, לפיה התשובה שאנחנו נותנים לשאלת סבירות התרחשותו של אירוע מושפעת מהתרחשותו או אי-התרחשותו של אותו אירוע: אם האירוע התרחש אנשים נוטים לטעון שהסיכוי שיתרחש היה גבוה.
ביטחון יתר Overconfidence
חלקנו בטוחים מדי ביכולותינו, באופן שגורם לנו להסתכן יתר על המידה בחיי היומיום.
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: הטיה זו מאפיינת יותר מאד מומחים, משום שהם משוכנעים בצדקת דרכם המבוססת על נסיון ועל מה שהם תופסים כאינטואיציה.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: ביטחון יתר בהערכת תמונת המצב, גם כאשר חסר מידע קריטי; אמונת יתר לגבי היכולת של כוחותינו להתמודד עם איום מצד יריבים, למרות פערי ידע משמעותיים.
להרחבה: במחקר הזה הציגו 30 בעיות שעיקרן בחירות מסוכנות לשלוש קבוצות: סוכני מודיעין, סטודנטים בקולג' ובוגרי קולג'. למרות שלכאורה עבודת המודיעין אמורה להתבסס על שיקולים רציונליים, נמצא כי מומחי המודיעין הפגינו רמה גבוהה יותר של הטיות חשיבה בהשוואה לסטודנטים בקולג', ואף הראו רמה גבוהה יותר של בטחון בתשובותיהם.
בנוסף, ראוי לציין בהקשר זה את הביקורת שמתחה ועדת וינוגרד לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השניה על ביטחון היתר שהפגינו מקבלי ההחלטות בישראל בהערכותיהם, למרות חוסר משמעותי במידע על חזבאללה (עמוד 145 בדו"ח הביניים).
אפקט הפלצבו Placebo effect
עצם האמונה שמשהו ישפיע עלינו באופן מסוים עשויה לגרום לו להשפיע עלינו באותו אופן
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: ברפואה, אנשים שמקבלים תרופות דומות חשים לעתים הקלה באופן דומה לתוצאה של טיפול אמיתי.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: הצטיידות של גורמי איסוף באמצעים טכנולוגיים חדשים ללא הטמעה שלהם עלולה ליצור אשלייה של שיפור ביכולת לזהות איומים חדשים; בתחום האבטחה, שבו חלק מהפיצוי על מיעוט אירועי אמת הוא ריבוי תרגילים ואימונים, עשויה להיווצר אצל המתאמנים תחושת מסוגלות בעלת אפקט דומה לזה של התמודדות עם אירועי אמת; בתחום ההגנה בסייבר אפקט הפלצבו מתבטא בפרקטיקה של גורמים בעלי ידע מקצועי נמוך שהתבססות על טכנולוגיה בלבד מספקת להתמודדות עם האיום.
להרחבה: מאז פיגועי הטרור של ה- 11 בספטמבר התרחבה התופעה של חקירות (פרלמנטריות, ציבוריות) של אירועים מודיעיניים, בדגש על כשלים. כותב המאמר הזה טוען כי למרות שבדיקות אלו יכולות לסייע בקידום מנגנונים של אחריותיות, הרי שדווקא עצם קיומן עשוי ליצור אפקט פלצבו: אשליה של אחריותיות שמאפשרת לשירותי המודיעין לפעול ללא בקרה תחת מעטה של דמוקרטיה. הניתוח במאמר מבוסס על ניתוח אירוע של הסקנדל שנחשף סביב ארגון הטרור הימני הגרמני NSU.
אפקט התמיכה בחדשנות Pro-innovation bias
מי שתומכים בפיתוחים חדשניים נוטים להגזים בהערכת היתרונות והתועלות שבו וממעיטים בהערכת החסרונות והאתגרים
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: ציפיה של מי שמקדמים טכנולוגיות מתקדמות שארגונים יאמצו אותן באופן מהיר ומלא; ציפיות גבוהות שהטמעת המוצרים או השירותים החדשניים יפתרו לגמרי בעיות קיימות והפתעה מהיווצרותם של קשיים חדשים.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: הסתמכות יתר על יכולות טכנולוגיות ללא הטמעת תהליכי עבודה תומכים; אופטימיות-יתר בתימחור פרויקטים טכנולוגיים גדולים ועלויות לא מתוכננות בעת הטמעתם; היווצרות אתגרים טכנולוגיים חדשים כתוצאה מקליטת מערכות מתקדמות שאינן נותנות מענה לכל התרחישים היומיומיים; טיפול מאוחר באתגרי המעגל השני של חדשנות: הכשרה, הטמעה, רגולציה תומכת, מגבלות אתיקה, גיוס והתאמות כ"א וכו'.
להרחבה: הדעות לגבי היכולת של טכנולוגיות חדשות, מתקדמות ככל שיהיו, להחליף את המקצועיות של איש המודיעין או אפילו להיות עבורו כלי עזר משמעותי אינן אחידות, ולא זה המקום לפרוט את כל קשת האפשרויות. יחד עם זאת, ממליץ לקרוא את הפרק הקצר "האם טכנולוגיה תעזור?" בספרו של ד"ר רוב ג'ונסטון (עמ' 71), ומן הצד השני את המאמרהסוקר את ההשתנות הדיגיטלית במודיעין כפוטנציאל חדש למרחבי שילוביות של אל"מ י' מ- 8200, ע"מ לגבש דעה עצמאית בנושא.
אפקט האחרונות Recency
אנשים מייחסים משקל רב יותר למידע עדכני מאשר למידע ישן
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: משקיעים חושבים שהשוק ייראה תמיד כפי שהוא נראה היום ומתעלמים מהתנהגות שונה בעבר; כאשר אנו שומעים רצף של שני טיעונים מנוגדים אנו עלולים לזכור בצורה טובה יותר את האחרון שבהם.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: מתן משקל יתר לידיעות עדכניות שהתקבלו, במנותק מתרומתן האמיתית למענה לצי"ח; הסתמכות על אירועים עדכניים כרפרנס לשינויים פוטנציאליים בזירה; שחיקה של "זכרון ארגוני" ולקחים שנלמדו באירועים מכוננים בעבר.
להרחבה: במאמר קצר זה בבטאון אכיפת החוק באתר ה- FBI מתייחס הכותב לאפקט הראשוניות והאחרונות כשהוא מציג את האתגר העומד בפני חוקרי מודיעין כאל חידת זכרון.
בולטות Salience
אנו נוטים להתמקד במאפיינים הבולטים ביותר של אדם או של רעיון
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: אנו מייחסים הסתברות גבוהה מדי לאירועים נדירים בגלל מאפיין דרמטי או חריג שלהם (נשיכת כריש, התרסקות מטוס), בהשוואה לאירועים תדירים יותר ופחות בולטים.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: בהקשר של אירועים בולטים – הקדשת קשב רב מהנדרש לאירוע חריג אך בעל השפעות מינוריות; בהקשר של אנשים – ייחוס של רמת מסוכנות גבוהה / נמוכה לאדם בשל מאפיין בולט שהתגלה אצל קבוצות עניין; בהקשר רחב יותר – ביסוס תהליכי פרופיילינג וסינון בטחוני על בסיס מאפיינים שעלולים להיות גנריים מדי.
להרחבה: השימוש בקריטריון הלאום כמרכיב בבדיקות הבטחון בשדות תעופה בישראל הוא נושא רגיש ואף הוגשו בנושא מספר עתירות לבג"צ שנדחו. קיימים בנושא גם מספר נסיונות חקיקה.
תפיסה בררנית (סלקטיבית) Selective perception
אנחנו מאפשרים לציפיות שלנו להשפיע על הדרך שבה אנחנו תופסים את העולם
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: אנחנו רואים יריבים שלנו כמי שהתנהגותם פחות מוסרית משלנו; מנהלים מתעלמים מהתנהגות לא הולמת של העובדים המועדפים עליהם
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: המשך הפעלת מודלים קיימים לניתוח והערכה גם כאשר הנסיבות השתנו; ניסוח מוטה של השערות מחקר.
להרחבה: כפי שניסח זאת ריצ'רד הויר We tend to perceive what we expect to perceive.
חשיבה סטראוטיפית Stereotyping
אנחנו מצפים למצוא מאפיינים מסוימים באדם או בקבוצה, גם בהיעדר מידע ממשי לגביהם
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: סיווג מהיר של אנשים זרים כחברים או אויבים כדי לצמצם סיכונים; הגדרת קבוצות אוכלוסיה כרלוונטיות יותר מבחינה עסקית (טירגוט, שיווק, מכירה).
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: התבססות על מאפיינים ספציפיים ליצירת רשימות מאתר לגיוס יומינטי; זיהוי מגוייסים פוטנציאליים של ארגון טרור; שימוש במאפיינים של קבוצה כבסיס לתהליכי סינון או בידוק בטחוני.
להרחבה: למרות הבעייתיות הכרוכה בכך לעתים, סיווג אוכלוסיות על בסיס מאפיינים מסויימים הינו פרקטיקה מקובלת בתהליכים מודיעיניים, כפי שציינו גם בהסבר לגבי הטיית הבולטות. ראו כאן את המסמך של האגודה האמריקאית לזכויות האזרח המאשימה את ה- FBI בפרופיילינג על בסיס גזע, שאסור על פי החוקה האמריקאית.
הטיית השורדים Survivorship bias
אנו מתייחסים לפרטים שהיו חלק ממדגם כמייצגים את כלל האוכלוסיה, כאשר מאפייני הניסוי גרמו לכך שהמדגם היה בררני
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: ברפואה – ניסוי בתרופה על קבוצת חולים הסובלים ממחלה מסויימת אינו לוקח בחשבון את מי שמתו מהמחלה ולא נכללו בניסוי; בכלכלה – קיימת נטיה לחקור רק חברות שהצליחו ולכאורה ניתן ללמוד מהצלחתן, תוך התעלמות מחברות שכשלו ונסגרו.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: מקורות יומינט המשולבים ביעדים מורכבים הם מדגם לא מייצג של כלל האנשים מולם בוצע נסיון גיוס; חקירה שתכליתה לגלות את המניעים של מחבלים לבצע פיגוע התאבדות מתבצעת רק מול מי שלא הצליחו בכך; רצף שיחות טלפון ערכיות שהפכו לידיעות מודיעיניות אינן מעידות בהכרח על טיבן של כלל השיחות של אותו יעד שהוגדרו מראש כלא ערכיות לדיווח.
להרחבה: אחד התחומים בהם קשה לאתר את הטיית השורדים הוא בתחום מדעי הנתונים, המשולב היום בצורה אינטגרטיבית בעבודת המודיעין, וזאת בשל העובדה שמערכות מומחה מסויימות מאומנות על בסיס מאגרי נתונים שנוצרו בעצמם על בסיס מדגם שאינו מייצג בהכרח את כלל האוכלוסיה. הרחבה על כך אפשר למצוא כאן.
הטיית מיזעור הסיכון Zero-risk bias
אנחנו מעדיפים וודאות, גם כשהיא מונעת מאתנו להגיע להישגים
דוגמאות בולטות להשפעת האפקט: הימנעות מוחלטת מסיכון מונעת כשלונות, אך גם מונעת הצלחות ופריצות דרך.
איך יכול לבוא לידי ביטוי בעולם המודיעין: התמקדות במיזעור עד לאפס של איומים קטנים על חשבון צמצום משמעותי של איומים גדולים יותר; סירבול בתכנון פעילות מבצעית בשל הימנעות מנטילת סיכונים.
להרחבה: על הנטיה הקיימת לעתים אצל אנשי מודיעין להגיב בצורה קיצונית לאירוע טראומטי של הפתעה, ולאמץ גישה של התייחסות לכל איום פוטנציאלי לפי התרחיש הגרוע ביותר ראו בפרק "הניחו את הגרוע מכל" במאמר של בטס.
------
מטבע הדברים לא סקרנו ברשימה זו את כל הטיות החשיבה המוכרות. למעשה, ישנן הטיות חשיבה שמאפיינות באופן ספציפי את המעשה המודיעיני ולא פורטו כאן, דוגמת הנטיה להעדיף מקורות מידע חשאיים גם כשאין בכך צורך, "כשל הדמיון", שמונע מאתנו להאמין שהמציאות עשירה יותר מכל התרחישים שנוכל לדמיין, או הנטיה לפרש ידיעות בהקשר תרבותי שלנו ואל של היריבים.
מעניין גם לראות שבחלק ניכר ממקרי המבחן, שבהם נבחנו קיומן של הטיות חשיבה, זוהו מספר רב של הטיות ולא רק סוג אחד של הטיה. דוגמא בולטת בהקשר הישראלי היא הניתוח שביצע יצחק שרוני בנושא השפעת עיוותי התפיסה על הערכת המודיעין ערב מלחמת יום הכיפורים. דוגמאות נוספות ניתן למצוא כאן וכאן. אין זה מפתיע, שכן התהליך המודיעיני השלם מורכב משלבים רבים, אלמנטים רבים ובני אדם רבים היוצרים אותו, ואצל כל אחד מהם אנו עלולים למצוא הטיות שונות בעוצמות שונות.
מצאתם דוגמאות נוספות להטיות החשיבה האלו, או שחשוב לכם שנוסיף הטיות חשיבה נוספות שמשפיעות על תהליכי המודיעין? מוזמנים לכתוב לנו.
